סרטן השד היא מגיפה. בארצות הברית 300,000 חולות חדשות בשנה מהן כ-40,000 נפטרות מהמחלה. כ 15% מהחולות מאובחנות בשלב הטרום-סרטני (לא חודרני) ואצלן סיכויי הריפוי גבוהים מאד. גם בשלב החודרני, ככל שהגידול מאובחן בגודל קטן יותר וללא חדירה לבלוטות או כלי דם, סיכויי הריפוי גבוהים יותר. מכאן החשיבות הגדולה של אבחון מוקדם.

הטיפול הקונבנציונלי בסרטן השד

א. אבחון ואפיון המחלה
הטיפול בסרטן השד נקבע לפי מצב המחלה בעת האבחנה: גודל הגוש, פיזור לבלוטות, גרורות באברים אחרים. כיום, מאפיינים ביולוגיים וגנטיים מסייעים בקביעת הטיפולים המתאימים באופן אישי לכל חולה.
הגידול שהוצא בזמן הביופסיה או בזמן הניתוח, נבדק לקולטנים הורמונליים הקובעים האם תאי הגידול יהיו רגישים לטיפול בהורמונים. כמו כן נבדקים קולטני HER-2 הקובעים האם ניתן להוסיף לטיפול הסטנדרטי גם תרופות ביולוגיות היעילות רק כאשר נמצא קולטן כזה.
בנוסף, נבדקים בתאי הגידול שינויים גנטיים מסוג EGFR, VEGF ואחרים, דבר המאפשר התאמה נוספת של תרופות ביולוגיות מיוחדות.
ב. הטיפול הראשוני לאחר האבחון של סרטן השד
בשלב הראשון של המחלה ניתן לבצע בדיקה גנטית בשם ONCOTYPE הנותנת מידע האם חולות בשלב זה יכולות להסתפק בטיפול ניתוחי בלבד או שיש צורך להוסיף גם טיפול מונע בכימותרפיה.
הטיפול היעיל ביותר הינו הטיפול הניתוחי. ניתן לבצע כריתה מלאה של השד או רק של חלק ממנו-האזור שם היה הגידול. כריתה חלקית מחייבת הוספת קרינה כדי להפחית את הסיכויים להישנות מקומית של הגידול באזור הניתוח.
בזמן הניתוח מוציאים בלוטה אחת במבוא בית השחי כדי לקבוע האם היה פיזור לבלוטות. קיום פיזור של תאי גידול לבלוטות הלימפה מצביע על סיכוי גבוה יותר להישנות המחלה ומחייב הוספת כימותרפיה לטיפול הניתוחי.
ג. הטיפול המונע בסרטן השד
חולות אשר אצלן מדדים שונים מצביעים על סיכוי גבוה להישנות המחלה, מקבלות לאחר הניתוח טיפול מונע בכימותרפיה (טיפול "אדג'ובנטי" בשפה המקצועית).
אצל נשים עם גידולים גדולים (בקוטר של 5 ס"מ ומעלה), הכימותרפיה תינתן לפני הניתוח כדי להקטין את הגידול ולאפשר ניתוח טוב יותר (טיפול "ניאו-אדג'ובנטי" בשפה המקצועית).סרטן השד
חולות עם קולטנים הורמונליים יקבלו טיפול מונע בכדורים הורמונליים במשך 5 שנים ומעלה לאחר הניתוח. חולות עם קולטני הר-2 חיוביים יקבלו בנוסף לטיפול המונע הכימותרפי גם תרופות מיוחדות כמו הרצפטין.
ד. סרטן שד גרורתי והטיפול בו
כאשר קיימת עדות לנוכחות של גרורות של סרטן שד באיבר אחר בגוף המשמעות הינה שתאי סרטן השד נכנסו לדם ויכולים להופיע בכל מקום בגוף: בלוטות, ריאות, כבד, עצמות, מוח ועוד.
הטיפול לכן הינו מערכתי ולא מקומי. כימותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפולים בתרופות ביולוגיות, טיפולים אימונולוגיים וטיפולים אחרים.

טיפול משלים-אינטגרטיבי בסרטן השד

כדי לשפר את הסיכויים להתמודד עם סרטן השד מומלץ לשלב טיפולים נוספים, טיפולים משלימים לסרטן, מעבר לטיפולים הקונבנציונליים.
א. תזונה בסרטן השד
מחקרים רפואיים רבים ממרכזי הרפואה הגדולים מעולם מוכיחים כי לתזונה נכונה ערך רב כחלק מהטיפול בסרטן השד. מחקר רב שנתי נרחב ביותר מראה כי שמירה על תזונה דלת שומן עשויה להפחית בלמעלה מ 20% את הסיכון להישנות המחלה ולהאריך את חיי החולות. כמו כן חולות בסרטן שד צריכות להימנע מחד סוכרים מסוג גלוקוז. לעומת זאת מומלצת תזונה עשירה בסיבים, בשומנים מסוג אומגה-3, בירקות ממשפחת המצליבים ובתה ירוק. עוד על תזונה לחולי סרטן ניתן לקרוא כאן.
ב. פעילות גופנית
במחקרים רפואיים אחרים נמצא כי נשים עם סרטן שד אשר הקפידו על פעילות גופנית אינטנסיבית שרדו יותר מאשר נשים עם סרטן שד אשר לא עשו פעילות גופנית. פעילות גופנית גם הפחיתה את סיכויי הישנות המחלה. מדובר בהבדלים משמעותיים של 20% ומעלה.
ג. תוספי מזון בסרטן השד
תוספי מזון רבים נמצאו יעילים וחשובים בסרטן השד הן כטיפול למניעת היווצרות סרטן שד והן כטיפול בסרטן שד לאחר שאובחן. תוספי המזון פעילים כנגד המחלה עצמה, כחיזוק מערכת החיסון וכמניעה של תופעות הלוואי של הטיפולים הקונבנציונליים שהחולות מקבלות.
בין התוספים הנמצאים בשימוש רחב בסרטן השד נמצאים: גנסטאין, קו קיו 10, פטריות רפואיות, רסברטרול, צפרני חתול, ארטימיסיה, ויטמינים C, E, D, סלניום, מלטונין, קורקומין ועוד.
מחקר מאוניברסיטת וונדרבליט בארה"ב אשר שפורסם לאחרונה, מראה כי אצל חולות סרטן השד אשר השתמשו בתוספי מזון מקבוצת האנטיאוקסידנטים סיכויי הישנות המחלה היו נמוכים ב 22% מאלה של חולות דומות אשר לא נטלו תוספי מזון אלה.

לסיכום

הטיפול בסרטן השד צריך לכלול את כל מגוון הטיפולים האפשריים כדי להגיע לתוצאות האופטימליות.